סעיף א

בבית שני כשמלכה מלכות יון, גזרו גזירות על ישראל ובטלו דתם
ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצות, ופשטו ידיהם בממונם ובנותיהם,
ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטמאו את הטהרות,
וצר להם לישראל מאד בפניהם ולחצום לחץ גדול,
עד שרחם עליהם אלהי אבותינו והושיעם מידם והצילם,
וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום, והושיעו את ישראל מידם,
והעמידו מלך מן הכהנים וחזרה מלכות ישראל יתר על מאתים שנה עד החרבן השני.
וכשגברו ישראל על אויביהם ואבדום בכ"ה כסלו היה,
ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד שהיה מונח בחותמו של כהן גדול,
ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים,
עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור.

ומפני זה התקינו החכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת ימים האלו
שמתחילין בכ"ה כסלו ימי שמחה והלל,
ומדליקין בהם הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה בשמונה לילות להראות ולגלות הנס.
וימים אלו נקראים חנוכה. רצונו לומר }חנו כ"ה{ שביום כ"ה חנו מאויביהם,
ועוד מפני שבימים אלו עשו חנוכת הבית שהצוררים טמאוהו,
ולכן יש אומרים שמצוה להרבות קצת בסעודה בחנוכה.
ועוד מפני שמלאכת המשכן נגמר בימים אלו.
ויש לספר לבני ביתו ענין הניסים שנעשו לאבותינו בימים אלו,
)עיין יוסיפון( ומכל מקום לא הוי סעודת מצוה אלא אם כן אומרים בסעודה שירות ותשבחות,
ומרבים בצדקה בימי חנוכה כי הם מסוגלין לתקן בהם פגמי נפשו על ידי הצדקה
וביחוד ללומדי תורה העניים להחזיקם.


סעיף ג

חנוכה מותר בעשיית מלאכה,
אך הנשים נוהגות שלא לעשות מלאכה כל זמן שהנרות דולקות ואין להקל להן.
והטעם שהנשים מחמירות יותר, מפני שהיתה גזרה קשה על בנות ישראל…


סעיף ד

כל השמנים כשרים לנר חנוכה, ומכל מקום מצוה מן המובחר ליקח שמן זית,
דומיא דנס שבמקדש שהיה בשמן זית, ואם אינו מצוי יברור שאם שמן שאורו זך ונקי,
או נרות של שעוה שגם כן אורו זך,
ולא יהיו שנים קלועים ביחד משום דהוה כמדורה, אלא כל נר יחידי,
ולא יעשה משעוה של בתי עובדי כוכבים משום דמאיס,
וכן כל הפתילות כשרות לנר חנוכה,
ומצוה מן המובחר ליקח צמר גפן,
ואינו צריך בכל לילה פתילות חדשות אלא מדליק גם בראשונות עד שיכלו.


סעיף ו

מנהג פשוט במדינתנו כמהדרין מן המהדרין
שמדליקין כל אחד ואחד מבני הבית בלילה הראשון נר אחד,
ובשני שתי נרות, וכן מוסיפין, עד שבליל שמיני מדליקין שמונה.
וצריכין ליזהר שיתן כל אחד ואחד נרותיו במקום מיוחד,כדי שיהיה היכר כמה נרות מדליקין.
ולא ידליקו במקום שמדליקין נרות כל השנה, כדי שיהיה היכר שהם נרות חנוכה.


סעיף ז

מצות נר חנוכה להדליק בפתח הסמוך לרשות הרבים משום פרסומי ניסא,
וכך היו עושין בזמן המשנה והגמרא.
ובזמן הזה שאנו דרים בין האומות מדליקין בבית שהוא דר בו.
ואם יש בו חלון לרשות הרבים ידליקם שם.
ואם לאו מדליקין אצל הפתח, ומצוה שיניחנה בטפח הסמוך לפתח בשמאל,
שתהא מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל, ונמצא שהוא מסובב במצות
ויותר טוב להניחם בחלל הפתח.


סעיף י

זמן הדלקתן מיד בצאת הכוכבים ולא יאחר,
ואסור לעשות שום דבר קודם הדלקה אפילו ללמוד,
רק אם לא התפלל מעריב יתפלל תחלה ואחר כך ידליק,
וקודם שידליק יקבץ כל בני ביתו לפרסומי מילתא,
וצריך לתת שמן שידלקו לכל הפחות חצי שעה,
ובדיעבד אם לא הדליק מיד, יכול להדליק בברכה כל זמן שבני ביתו נעורים,
אבל לאחר שבני ביתו ישנים, תו ליכא פרסומי ניסא, ידליק בלא ברכה.
אם לא היה לו פנאי להדליק בלילה יכול להקדים ולהדליק מפלג המנחה ולמעלה,
דהיינו שעה ורביעית קודם צאת הכוכבים (והיינו שעה זמניות לפי ערך היום,
ובימי חנוכה שהימים קצרים אם היום ארוך רק עשר שעות רגילות,
אזי פלג המנחה הוי שעה אחת ושני מינוטין (דקות) וחצי) ובלבד שיתן שמן כדי שיהיו דולקות עד חצי שעה לאחר צאת הכוכבים,
ואם אינן דולקות כך לא קיים המצוה.


סעיף טז

נשים חייבות בנר חנוכה שאף הן היו באותו הנס.
ויכולה אשה להדליק בעד כל בני ביתה,
וקטן שהגיע לחינוך גם כן חייב.
סומא אם יכול להשתתף עם אחר בפרוטה מוטב,
ואם יש לו אשה היא מדלקת בשבילו,
ואם אין לו אשה ויש לו דירה מיוחדת,
שאין לו עם מי להשתתף מדליק על ידי סיוע אחר.


סעיף יז

בערב שבת מדליקין תחלה נר חנוכה, ואחר כך נר שבת,
ובלבד שיהא לאחר פלג המנחה ומתפללין תחלה מנחה.
וצריך שיתן שמן כדי שידליקו עד חצי שעה לאחר צאת הכוכבים,
דאם לא כן הוי ליה ברכה לבטלה.
ואם הדליק אצל הפתח צריך ליזהר להפסיק באיזה דבר בינם לבין הדלת,
שלא יכבם הרוח בפתיחת ונעילת הדלת.


סעיף יח

במוצאי שבת מבדילין ואחר כך מדליקין נר חנוכה,
ובבית הכנסת מדליקין קודם ויתן לך.

סעיף כ

השמן שנשאר במנורה לאחר חנוכה, וכן הפתילות,
עושה להן מדורה ושורפן, משום דהוקצו למצותן ואסור להנות מהם,
אלא אם כן התנה מתחלה שאינה מוקצה מה שישאר.